נחיתה רכה

ב- 28/06 החל המסע אל המזרח, טיסה למומביי ולאחריה טיסה לדלהי. אמנם התכוננו לאדישות ועבודה הודית מאוד איטית אך למרבה ההפתעה הם תיקתקו עניינים בשדה התעופה בצורה מאוד יפה.
בטיסה ממומביי לדלהי טסנו עם חברת Air India, הטיסה הייתה לניו-יורק עם עצירה בדלהי ובלונדון. כיאה לחברת תעופה הודית, הדיילות לבשו את המדים המתאימים (הרבה יותר מעניין מהמדים של דיילות אל על...).
כבר בטיסה זו הכרנו את ההודי הראשון (שמו שריש) שטס לניו-יורק, והעברנו איתו שעתיים שלמות של שיחה בה שאלנו אותו שאלות על הודו, ההינדיזם, הסיקים, מקומות טיול, נשים ועוד (ואנחנו בהחלט לא מתביישות לשאול שאלות...).
הנה כמה תמונות מחוויות הטיסות:

שני עם שריש:

צוות הדיילים הנחמד עם המדים:

עד כה הספקנו להתוודע ליכולת המסחר של ההודים, בה ניסו לרמות אותנו בממוצע אחת ל 3 דקות (טוב, אולי פחות), כישראליות מפולפלות עם דם של סוחרים יהודיים בעורקנו ידענו לצאת מזה כראוי! (עד כה לפחות).

הרחוב מאוד מאוד מיוחד, וכולל את כל מה שתיארו לנו מבעוד מועד ואף יותר, הריחות, הסוחרים, הלכלוך והזוהמה, הפרות החופשיות, הנהיגה המטורפת והבלתי חוקית בעליל(קיים חוק בלתי כתוב שאומר שיש זכות קדימה לרכב הגדול יותר כך שלהולכי רגל אין שום זכות קדימה...), הזבובים והחרקים המעופפים למיניהם שמלווים אותך כל הזמן ומחייבים אותך ללכת עם פה סגור, העומס באנשים צבעוניים, הצופרים של כלי הרכב שאינם מפסיקים ל"זמר", גברים שמתקלחים ברחוב עם דלי מים, השירותים הציבוריים לגברים החשופים לעיני כל, החנויות הייחודיות, העגלות, והגברים שבוהים ללא בושה.

והנה כמה תמונות מה- Main Bazar בדלהי:

את ערב שישי (הערב הראשון שלנו) בילינו בבית חב"ד בו העברנו את תפילת הערבית וארוחת הערב מלווה בשירי שבת עם כ-70 ישראליים, המקום הקטן התמודד בצורה יפה מאוד עם הכנסת אורחים מעוררת הערצה.

ביומנו השני בדלהי החלטנו לאכול את הארוחה ההודית הראשונה שלנו. נכנסנו למסעדה ברחוב בה ישבו רק הודים והזמנו לאכול צ'נה מאסאלה (חומוס עם גבינה מגורדת והרבה רוטב מאוד פיקנטי) וציז' מאסאלה עם צ'בטי (פיתות שמכינים במקום), היה טעים מאוד וחוויתי - כל זה עלה לנו 3 שקלים בלבד (כולל טיפ).

כצפוי, כבר ביום הראשון לפחות 5 הודים שאלו אותי אם אני הודית (חלקם שאלו עוד כל מיני דברים בהודית לפני כן....) והופתעו מאוד לגלות שלא....

עוד מספר שעות אנחנו יוצאות עם אוטובוס למאנאלי (ללא מזגן), שיהיה לנו בהצלחה!