דרום לאוס 2007\08\23 - 2007\08\25
אז אחרי כיומיים וחצי של טיסה והרבה נסיעות הגענו לדרום לאוס. לאזור שנקרא 4000 האיים. וכמו שהשם אומר יש במקום הרבה מאוד איים, על חלקם אנשים גרים ומרביתם מתפרנסים מהתיירים. המקום מאוד פסטורלי ושקט, כפר קטן על אי באגם שהבתים שלו עשויים בעיקר מעץ והגגות מפחונים שמכוסים בקש ומסביב הרבה ירוק.
מקום נופש ממש יפה ומרגיע. אם הייתי שם בעונה המתאימה (עכשיו ממש חם שם, מידי פעם יש מונסון ואין הרבה תיירים) הייתי בכיף נשארת כמה ימים טובים.
דרום לאוס, לפחות ממה שהרגשתי מהדרך, מאוד ירוקה עם הרבה מאוד כפרים, אנשים שמתרחצים בנהרות ובאגמים, בתים מעץ ומקש ואנשים מאוד חביבים.
הנה כמה תמונות מהנסיעה, זה האוטובוס המקומי בלאוס, נסענו בו 4 שעות, ממש ממש לא נוח....
אז אחרי כיומיים וחצי של טיסה והרבה נסיעות הגענו לדרום לאוס. לאזור שנקרא 4000 האיים. וכמו שהשם אומר יש במקום הרבה מאוד איים, על חלקם אנשים גרים ומרביתם מתפרנסים מהתיירים. המקום מאוד פסטורלי ושקט, כפר קטן על אי באגם שהבתים שלו עשויים בעיקר מעץ והגגות מפחונים שמכוסים בקש ומסביב הרבה ירוק.
מקום נופש ממש יפה ומרגיע. אם הייתי שם בעונה המתאימה (עכשיו ממש חם שם, מידי פעם יש מונסון ואין הרבה תיירים) הייתי בכיף נשארת כמה ימים טובים.
דרום לאוס, לפחות ממה שהרגשתי מהדרך, מאוד ירוקה עם הרבה מאוד כפרים, אנשים שמתרחצים בנהרות ובאגמים, בתים מעץ ומקש ואנשים מאוד חביבים.
הנה כמה תמונות מהנסיעה, זה האוטובוס המקומי בלאוס, נסענו בו 4 שעות, ממש ממש לא נוח....
כמה תמונות מהאי דונדט ומהאזור כולו (Dondet)
כמעט בכל חצר של בית משכירים בונגלו קטן עם ערסל במרפסת זה הבונגלו שלנו...זה הבונגלו שלנו...
החלטנו ללכת לבקר האתר שאמור להיות מאוד משמעותי בכל האזור - המפל הגדול. הוא אמור להיות המפל הכי גדול באסיה (או במזרח אסיה, אבל לא נהיה קטנוניים). כשהגענו אליו גילינו שאנחנו בין התיירות היחידות (תיירים לא אוהבים להגיע בחום הזה ובצדק), ציפינו למפל הרבה יותר גדול, אבל בסופו של דבר היה נחמד....
אנשי לאוס נוהגים ללכת עם כובע מגניב (הוא מאוד מאוד קל ונראה לי שבשונה מהכובעים שלנו גם לא מזיעים בו!!) שיגן עליהם מפני החום....
לקחנו סירה קטנה כדי לראות את האזור של האיים קצת יותר ולעשות שיט קטן בשקיעה
מרוב עננים לא כל כך ראינו את השקיעה, אבל עדיין היה מאוד יפה, חצי מהשמיים היו מאוד בהיריים עם עננים ציוריים ממש כאילו אפשר לשבת עליהם (כמו בדובוני איכפת לי) וחצי מהשמיים היו עם ענן אחד גדול בצבע אפור כהה מאוד מאיים, שתי דקות אחרי שסיימנו את הטיול באגם הגיע מונסון די חזק....
האוכל כאן הוא שדרוג משמעותי לאוכל בהודו, יש סלט אכיל, בגט ואפילו מיונז טעים!!הכסף פה לעומת זאת ממש מעצבן, מדובר במטבע שנקרא קיפ והוא נספר פה באלפים, כך ש- 2000 קיפ זה שקל אחד. אבל בעצם אין שום דבר שעולה פחות מ- 1000 קיפ, אז למה לעזאזל לספור באלפים??!?!??!?! אותי זה קצת מחרפן....
מכאן אנחנו ממשיכות למרכז לאוס....
מרבית ההודים ממש ממש רזים וקטנים (כל ישראלי מרגיש ממש ענק ליד הודי), ומשום מה אחד הדברים הנפוצים שהם מוכרים ברחובות אלו הם המאכלים המטוגנים שלהם (שכמובן גם הם חריפים, כי איך אפשר בלי חריף בהודו).
